בלימודים בעולם האקדמי לתואר במשפטים, קיימים קורסים רבים, ביניהם החובה של כתיבת עבודה סמינריונית במשפטים בשנה השלישית ללימודים, כאשר לפעמים קיימת חובה להגיש סמינריון אחד ולעיתים קיימת חובה להגיש שתי עבודות סמינריוניות.
אשר על כן, היות ומדובר בסמינריון, שזה דורש השקעה של שעות ארוכות של קריאת המון חומר של פסקי דין, שזה יותר שעות מאשר נדרש להכנת עבודות גמר, הרי שרבים פונים לבקש עזרה בעבודה סמינריונית, בכך הם לא נותרים לבדם להתמודד מול הקושי הגדול הניצב בפניהם.
מהו האתגר הגדול בכך?
הקושי הגדול מתחיל הרבה לפני תחילת הכתיבה אלא כבר בשלב הכנת החומר, זאת, היות והמחקר מתבסס על המון פסקי דין וספרות משפטית, שכן, לרוב בלימודי משפטים מדובר יהיה במחקר עיוני הרי שהדבר דורש השקעה ולימוד המון חומר.
אלא, שהמון פסקי דין הם בני עשרות ולעיתים אפילו מאות עמודים, מה שיוצר מצב אבסורד שרק ההכנה לבדה דורשת קריאה ועיון של שעות על גבי שעות, בפרט שככל שקוראים יותר חומר משפטי, אזי ככל שמרבים לקרוא הדבר יוצר קושי גדול ומעמיק יותר בהתלבטויות אלו.
מה ההבדל בין עבודות אקדמיות לכתיבת עבודה סמינריונית במשפטים?
ראשית כל יש לציין כי ההבדלים הם רבים, אך ההבדל הראשוני הוא שבעבודה אקדמית, התשתית וההכנה נעשית ע"י מי שמכין את המטלה, כלומר, המרצה מכין מראש את האירוע תוך כדי שהוא מכין את רשימת פסקי הדין העוסקים בה.
מנגד, כאשר ניגשים ומכינים את התשתית לצורך כתיבת עבודה סמינריונית במשפטים הר שעל הסטודנט להכין את אותה רשימה של פסקי הדין והספרות האקדמית העוסקת בתחום, על כל המשתמע מכך.
כיצד מכינים רשימת מקורות באופן עצמאי לכתיבת עבודת מחקר סמינריונית במשפטים?
חשוב לציין, שהכנת רשימת פסקי דין העוסקת בתחום הסמינריון וכן שתהיה רלבנטית ומתאימה, אינה הכנה פשוטה הניתן לעשותה באמצעות חיפוש ברשת של פסקי הדין העוסקים בתחומים בהם עוסק הסמינריון, אלא עבודה פרטנית, מעין חיפוש מחט בערימה של שחת.
אחד הקשיים הינו של מיון פסקי הדין הינו כאשר מדובר במקרים רבים עם פסיקה דומה, הרי שאין סיבה והיגיון לצטט מכל אחד ואחד מפסקי הדין, אלא באופן יחסי לצורך הכנת הבנת הסמינריון.
כלומר, באם קיימים פסקי דין אשר על ציר המן מלמדים על שינוי מגמה בפסיקה וכדו' הרי שכדאי להביא פסקי דין על מנת שניתן יהיה להראות את אותה המגמה המשפטית והשוני ביניהם, ו/או הרחבת אותה גישה משפטית ו/או מתן פרשנות מצמצמת לאותו הנושא.
מתי אין לצטט פסקי דין רבים התומכים בהלכה המשפטית?
התשובה לכך היא שככל שיש צורך בחלק הקודם לצטט ולציין את שינוי המגמה בפסיקה, כגון הרחבת ההלכה או לחילופין צמצום ההלכה, יש עניין בראיית ציר הזמן, לימוד הגישות השונות בפסיקה, חלוקה לדעות וגישות שונות בפסיקה.
מנגד, ככל שמדובר בפסקי דין העוסקים במקרים דומים אך לא נמצא שינויים מהותיים בפסקי הדין, הרי שהדבר יגרור תגובה מיידית של המרצה כי אינו מבין מה ההבדל בין הציטוט והדוגמא אשר הובאה מן פסק הדין הראשוני מול הדוגמאות האחרות מפסקי הדין האחרים אשר צוטטו אחריו, שכן לא נעשה שום שינוי מהותי בין המקרים והאירועים ובאותה הפסיקה.
מה עוד כדאי להקפיד בכתיבת סמינריון במשפטים?
חשוב להדגיש ולשים לב, כי בכל תחום מעולם האקדמיה ישנם כללי ציטוט אשר התקבלו בכל עולם האקדמיה, כאשר ההבדל המרכזי והבולט ביותר הוא החילוק בין לימודי משפטים לכל יתר התחומים הוא בשיטת כללי הציטוט ורישום המקורות.
על כן, כאשר מכינים עבודה סמינריונית אשר עוסקת בלימודי משפטים חייבים להקפיד על אותם הכללים הייחודיים לעולם המשפט, שכן, אי הקפדה על כללים אלו תגרור הורדה בציון מיותרת לחלוטין.
