סיכום סמינריון צריך להופיע בסופו, עליו להיות כתוב בקצרה לכלול את מרבית התוכן שהופיע בכתיבה אך צריך להיות כתוב במילים של הסטודנט שכתב את המחקר.
כמו בכל מחקר המציג תוכן של שאלת מחקר, פרקים ומסקנות – ראוי שיהיה סיכום המעגן את הנושא כולו ונותן מענה רפלקטיבי לתכני העבודה.
כאשר ניגשים לפרק כתיבת סיכום המחקר יש לבצע אינטגרציה מוחלטת בין כל חלקי העבודה: סקירת הספרות, רשימת הממצאים, דיון ומסקנות.
אין צורך במקורות כשם שעשיתם בגוף העבודה (סקירת הספרות) אלא להשתמש במילים שלכם אך מן הראוי לשמור על כתיבה ברמתה הגבוהה: רמה מדעית ואקדמית.
על מנת להבין קצת יותר את החשיבות הרבה של סיכום עבודה סמינריונית, תוכלו לקרוא גם מאמר נוסף שכתבנו שנמצא כאן.
ההבדל בין פרק הסיכום לגוף העבודה
לא אחת ניתן להתבלבל בין פרק הסיכום לבין כתיבת גוף העבודה. הפרקים עלולים להראות זהים ואף חוזרים על תוכנם. כל פרק והסיכום יותר מכולם קריטי לתהליך הכתיבה.
הסיכום אחראי להציג את כל המידע החיוני של המחקר: שאלת המחקר, ההשערות, את פרק השיטה, תמצות הסקירה, וכמובן למסקנות. הסיכום חשוב לעין ערוך מאחר וזהו הפרק האחרון שהקורא יקרא.
איך צריכה להראות כתיבת הסיכום?
סגנון הכתיבה יישמר ככתיבה מדעית, ללא תוספת של דעות/מחשבות/רגשות, רמת הכתיבה צריכה להיות גבוהה ומתבססת על מילים אקדמיות רהוטות.
מהי מטרת הסיכום?
מטרת הסיכום של עבודת סמינריון היא להציג ולענות על השאלה שהוצגה במבוא ובגוף העבודה. הסיכום צריך לכלול את נושא העבודה, את שאלת המחקר המרכזית, תמצות הסקירה וכמובן את הממצאים והמסקנות שעלו.
בעת הסיכום יש לבצע סקירה על פרקי העבודה החל מכתיבת המבוא. הסקירה תעזור להביא לסיכום את מה שהקורא קרא לאורך כל המחקר, ואת המסקנות, התובנות, ההתרשמות של החוקר ומה התכנון לאחר המחקר שכתב (הצעת מחקר המשך וכו').
איך מסיימים את כתיבת הסיכום?
בסוף כתיבת הסיכום, יש מקום להוספת דעה אישית, להציג מה הייתה הצלחתו של המחקר: מה הוא הצליח להוכיח ו/או מה צריך להמשיך ולנסות לחקור וניתן אף להוסיף תהליך רפלקטיבי בסוף הסיכום.
