חוקי כתיבה אקדמית הם חוקים קבועים, ואינם נתונים לשינוי. כל חוק הוא הגדרה של תצורה. חוקים מלמדים אותנו כיצד עלינו לשמר נהלים וכיצד לשמור על סדר. כפי שלכל מדינה בעולם יש את החוקים שלה, כך גם כאן.
מחקר אקדמי מהווה חלק מן החוקים הללו, מכיוון שכל עבודה הלכה למעשה מתבססת עליו. כל מחקר נוצר כאשר נאספים נתונים, מועלים השערות וטענות ולבסוף – נולדים ממצאים בנוגע לנושא מסוים, שאותו חוקרים שורה מומחים אקדמיים. כל מי שקיבלו תואר דוקטור או פרופסור – ערכו מחקרים כאלו כדי לקבל את התואר הנכסף שלהם. המחקרים שלהם, בסופו של דבר, יהוו בסיס למחקרי המשך או להוצאת ספר בהוצאת ספרים אקדמית.
חשוב לזכור, שהמטלות הללו הן חובה ומהוות "כרטיס כניסה" מובטח לקבלת תואר ראשון או שני. נוסף עליהם, גם כתנאי לקבלת דוקטורט ומעבר לכך.
אז מהם החוקים הללו? אם גם אתם סטודנטים ורוצים לדעת מהם החוקים ומדוע חשוב לדעת אותם (וגם ליישם!), אז המאמר הזה הוא בדיוק בשבילכם.
עליית הנגישות ללימודים האקדמיים והמספרים העולים וגדלים בכמות הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה, הביאה לביקוש גדול ברצון לדעת כיצד לכתוב עבודה כמו שצריך, לפי החוקים האקדמיים. בואו ונתחיל.
חוקי כתיבה אקדמית – כללי ברזל
חוקי כתיבה אקדמית מחייבים אתכם כסטודנטים להקפיד על כללי ברזל קבועים כאשר אתם מבצעים כתיבת עבודה אקדמית.
להלן מספר חוקים וכללי ברזל:
- כתיבה רהוטה, קולחת וללא שגיאות כתיב ושגיאות תחביריות.
- פונט דויד בגודל 12 ורווח שורה וחצי- כל עבודה דורשת שמירה על אחידות.
- כתיבה בפסקאות, עם טיעונים שמטרתם לשכנע את הקורא בצדקת הטענה שלכם.
- שימוש במקורות אקדמיים (שום עבודה לא תעבור בלי שימוש בלפחות מקור אקדמי מחקרי אחד, שעליו היא מבוססת).
- סדר הגיוני ורציף של העבודה, מתוכן העניינים ועד לרשימה הביבליוגרפית שבסוף.
- הקטנות שבעבודות יכולות להקיף עמוד וחצי, והגדולות ביותר יכולות להקיף 25 עמודים ומעלה- וזה תלוי במעמד שלהם.
- לכל עבודה כזו יש משמעות על הציון שלכם, ויש להשקיע בה ביתר שאת.
בנוסף, חשוב שהעבודה תעבור עריכה. למידע נוסף על עריכת עבודות אקדמיות – לחצו כאן.
לאחר קריאת המאמר, תקבלו מידע חיוני ורלוונטי שאתם צריכים לדעת לפני שאתם ניגשים לבצע כל עבודה.
מה עוד צריך לדעת?
כמובן, הנושא של פלגיאריזם. מילה נוספת לכך בלועזית הינה: "פלגיאט", והכוונה לגנבה ספרותית. אסור להשתמש בתוכן אקדמי ללא מתן קרדיט. הכוונה שצריך לצטט כיאות מקור אקדמי, בו עשיתם שימוש בשביל העבודה שלכם. זה יכול לבוא לידי ביטוי בסוגריים, כך זה נראה: (שם של חוקר/חוקרת, שנת הוצאת המקור האקדמי לאור), או במראה מיקום, שפירושו מספור קטן שמעל סוף כתיבת התוכן, שמוביל להערת שוליים בה מופיע המקור האקדמי ומספר העמודים בה התוכן שלו מופיע במדויק.
גניבה ספרותית פירושה גניבת זכויות יוצרים, וזה יכול להוביל לוועדת משמעת במוסדות להשכלה גבוהה. התוכן האקדמי נכתב בדם, ביזע ובדמעות, ולכן נתינת קרדיט היא המחווה הנכונה ביותר כאשר עושים בו שימוש. זה יבוא לידי ביטוי גם ברשימה הביבליוגרפית, שמופיע בסוף וכתובה כך:
שם משפחה, אות ראשונה של שם פרטי. (שנת הוצאת המקור האקדמי לאור). שם המאמר, הקובץ שבו כתוב המאמר, שיהיה כתוב בכתב נטוי או בכתב מודגש, מספר עמודים.
יש להקפיד על כללי APA בכל הנוגע לציטוט מקורות.
נוסף על כך, כתבנו בשבילכם מאמר שמדבר על אודות תוכן עניינים בעבודה אקדמית – שנמצא כאן.
מידע נוסף ורלוונטי
מידע נוסף? מוזמנים ליצור קשר!
