כתיבת תזה, בנוסף ללימודי תואר ראשון, היא גם חלק מעולם האקדמיה. היא משתייך לסקאלה של עבודות גמר, אותן יש להגיש על מנת להגיע לידי סיום הלימודים ולקבל תואר שני. ביצוע מטלה זו, מזכה יוקרה במבצע אותה, מבחינה אקדמית ומבחינה אינטלקטואלית.
תואר שני פירושו "מוסמך", וזה מעניק סמכויות מחקריות לאותו אדם שעמל בדם, ביזע ובדמעות על העבודה הזו.
ומדוע אנו כותבים על כך? מכיוון שבין לקוחותינו, שאמנם רובם הם סטודנטים לתואר ראשון, נמנים גם סטודנטים לתואר שני. גם סטודנטים לתואר שני זקוקים לסיוע אקדמי.
בסופו של דבר, אנחנו מעניקים שירותנו גם לכותבי דוקטורטים, שזקוקים לסיוע שלנו על מנת שיוכלו ליצור את המחקר הייחודי שלהם, שבסופו הם זוכים לתואר ד"ר. זה אומר שיש מסמך מקביל לכך (וזה נפוץ במדינות אירופה) לקבל תואר ד"ר (דוקטור) וקבלת תואר פרופ' (פרופסור), וזה נקרא דיסטרציה.
אם גם אתם סטודנטים שלומדים לתואר שני, ואתם נמצאים בשלב שנזכר לעיל, המאמר הזה נכתב במיוחד בשבילכם.
מה זה תזה?
תזה היא רעיון שאדם הציג, תוך כדי שהוא בוחן את מאפייניו ואת משמעותו. הרעיון הזה הוא חלק ממחקר אקדמי. וכפי שנאמר קודם, הרעיון הוא חלק ממילוי הדרישות לתואר שני.
למעשה, על אף הנקודות הדומות בין התארים (עבודות סמינריוניות ומטלות אקדמיות אחרות), הרי שהתזה היא מה שמבדיל בגדול בין התואר הראשון (שהופך את הסטודנט לבוגר המוסד הלימודי הגבוה בו הוא למד) לבין התואר השני (שהופך את הסטודנט למומחה המוסד הלימודי הגבוה בו הוא למד).
מציג התזה מקבל הדרכה אישית במהלך כתיבת התזה מאיש מחקר המכונה "מנחה התזה". המנחה הוא גם אחד מהאנשים השופטים את איכות התזה לשם קבלת התואר. קבוצת שופטים זו מכונה "ועדת התזה".
התזה, לאחר התקבלותה, נרשמת על שמו של המפיץ אותה, ומזכה אותו בפרסום. ביום מן הימים, כאשר יחליט להעלות שלב וללמוד דוקטורט, התזה תהיה "המסמך המכונן" שלו, ותהיה חלק מן הזהות שלו בתור חוקר אקדמי. כל בעלי תואר ד"ר התפרסמו קודם לכן בזכות התזה שלהם, והיא עד היום משמשת בתור מידע רקע על אודותם.
עם זאת, התזה אינה כלי נוח לדיווח על ממצאים ובתקופתו אנו, היא נחשבת למטלה לימודית והתקיימותה היא מכוחה של מסורת רבת שנים. המאמרים האקדמיים, עם הזמן, הורידו במעמדן של התזות. בכל אופן, אין להפחית ואין להוריד מחשיבותה של התזה להתפתחותו האינטלקטואלית של הסטודנט.
כל מה שצריך לדעת על כתיבת תזה
כדי לצלוח כתיבת תזה, יש להשקיע בחלק החשוב ביותר שלה, שהוא החלק התיאורטי: סקירה ספרותית. מה זה בעצם?
זה הוא החלק התיאורטי, שמציג מחקרים אקדמיים מקיפים, משנים קודמות, שמגבים את הרעיון של הסטודנט. למעשה, הרקע התיאורטי נותן נקודות למחשבה, שיש להן קשר לרעיון שהופץ.
לא ניתן להעלות שום רעיון מחקרי או אקדמי, ללא מקורות אקדמיים מקיפים. בשונה מעבודות סמינריון, החלק התיאורטי הוא רחב יותר, ויש להשקיע בו את מלוא מרצכם.
מידע נוסף ורלוונטי
הכי חשוב להקפיד על עריכה לשונית. התזה חייבת להיות כתובה לא רק במשלב לשוני גבוה בקביעות לאורך כל החיבור, אלא רק ללא שגיאות כתיב וללא שגיאות תחביריות. כתיבה כזו ניתן לקרוא לה "כתיבה ייצוגית" של אותו סטודנט, שכבר אינו עוד סטודנט, אלא סטודנט חוקר.
חשוב להקפיד על כך מאוד. כתיבה נכונה היא מתכון להצלחה.
רוצים מידע נוסף? מוזמנים לפנות אלינו עוד היום, ונסייע לכם תמיד.
