הרבה סטודנטים פונים אלינו ומעוניינים לדעת איך לבצע מחקר סטטיסטי בעבודת סמינריון. ניתן להבין מדוע הם שואלים זאת.
אופן ביצוע מחקר זה הוא מאוד מסורבל ודורש תשומת לב, משאבים וזמן רבים על מנת לבצעו בצורה המקצועית ביותר.
מחקר זה מהווה מחקר אקדמי על אודות תופעה מסוימת, שעצם מחקרה מצריך שימוש בשיטות סטטיסטיות על מנת לנבא או לאשש או להפריך דבר מה. לרוב, אוכלוסיות שונות מקבוצות שונות יהיו מעורבות בתוך המחקר.
מכיוון שמדובר בסטטיסטיקה, יש להעמיד דברים על דיוקם ובכך להשפיע, מן הרמה הנמוכה ביותר ועד לרמה הגבוהה ביותר, על התוצאות של המחקר כולו. ולכן, מן הסתם, גם הקושי ביישום אותן שיטות הנדרשות בכל הקשור לפן הסטטיסטי של המחקר ושל עולם האקדמיה.
אם גם אתם סטודנטים ואתם לא יודעים מה לעשות- המאמר הזה בשבילכם. בואו נתחיל.
כמה דברים בסיסיים וחשובים שחשוב לדעת
על מנת שתדעו איך לבצע מחקר סטטיסטי בעבודת סמינריון, קודם עליכם לדעת בעצם מה זה עבודת סמינריון. ברגע שתדעו זאת, לא תהיה לכם בעיה עם החלק הסטטיסטי שלה.
זוהי עבודת גמר של סוף סמסטר או של סוף שנה, לרוב בלימודים של תואר ראשון או בלימודים של תואר שני.
העבודה הזו היא שורה מיומנויות אינטלקטואליות ומחקריות, שאתם כסטודנטים צברתם במהלך השנה, ומכילה בדרך כלל עשרות עמודים של תוכן אקדמי, שאותו אספתם לצורך ביצוע המחקר שלכם. הסטנדרטים של העבודה הם גבוהים מאוד, ויש להקפיד עליהם.
הנושאים לעבודות הם רבים, ועליכם לבחור, לרוב, נושא שיש לכם זיקה אליו ושתוכלו "לשחות" בו ובמידע שסביבו.
העבודה מהווה משקל משמעותי על הציון שלכם, ולכן יש להשקיע היטב בביצוע שלה. זו יכולה להיות עבודה איכותנית, או במקרה הזה- עבודה כמותנית.
לרוב, העבודה תורכב כך:
- שער, תוכן עניינים, תקציר ומבוא- חלק פותח
- סקירת ספרות כללית ומורחבת- חלק עיקרי, גוף העבודה
- שיטת המחקר וכל הכלים הרעיוניים שקשורים למחקר- חלק עיקרי נוסף
- תוצאות, דיון, סיכום, מסקנות ורשימה ביבליוגרפית- חלק אחרון
אז איך לבצע מחקר סטטיסטי בעבודת סמינריון?
איך לבצע מחקר סטטיסטי בעבודת סמינריון? בשלב הראשון, יש לבחור שאלת מחקר. יש לבצע שזו שאלה סטטיסטית. יש להציג אותה ולבאר לקורא בנוגע למה שאתם רוצים לבדוק. כמובן, יש לציין מי היא האוכלוסייה הנחקרת.
לאחר מכן, יש לתכנן את המחקר וגם לציין זאת. לרוב, אין אפשרות לבדוק את כלל האוכלוסייה ולכן יש להסתפק במדגם האוכלוסייה, כאשר הכוונה לכמות אנשים מסוימת, שתייצג נאמנה את הדעות של שאר הקבוצות באוכלוסייה של המחקר. לדוגמא: כאשר מינה צמח עורכת סקרים, היא אינה פונה לכלל האוכלוסייה, אלא לוקחת מדגם מייצג שלה, ובכך יוצרת את דגמי הסקרים שלה.
בשלב השלישי יש לאסוף נתונים, וכמה שיותר. זהו חלק מן עבודת השטח של הסטודנט, כך שלאחר מכן הוא יוכל לארגן אותם בטבלאות ובתרשימים. לאחר מכן, הסטודנט מעבד את הנתונים לפי מדדים, מסיק מסקנות ואז מגיש את התוצאות. לאחר תום השלבים, שנזכרו לעיל, הסטודנט קיבל את כל הנתונים הסטטיסטיים, שיוכלו להתאים לחלק האחרון בעבודתו.
מידע נוסף ורלוונטי
אם אינכם יודעים כיצד לבחור את השאלה המתאימה למחקר שלכם, אתם יכולים להיכנס למאמר על אודות בחירת שאלת מחקר לסמינריון – שנמצא כאן. קריאה מהנה!
מלבד זאת, אם אתם זקוקים לסיוע כללי, בנוסף לסיוע בנושא הנזכר לעיל, אתם מוזמנים לפנות אל השירות שלנו, ונעשה את הטוב ביותר.
