סוגים שונים של עבודות סמינריוניות

בעולם האקדמי, יש לעבודות סמינריוניות משקל רב. הן מהוות חלק נכבד מהציון הסופי של הסטודנט ואינדיקציה לרמת הלמידה וההבנה שלו. כתוצאה מכך כתיבת עבודות סמינריוניות מעסיקה סטודנטים רבים במהלך לימודיהם וגוזלת בצדק, זמן ואנרגיה המופנים אל כתיבת עבודה סמינריונית ברמה גבוהה. יחד עם זאת, חשוב להבין את הסוגים השונים של העבודות על-מנת לגבש החלטה ראשונית לגבי אופן כתיבת העבודה.

עבודות סמינריוניות עם מחקר איכותני

עבודות סמינריוניות מהסוג הזה, אופייניות בעיקר בתחומים של מדעי החברה והרוח, משום שהן מתעסקות באנשים ובתופעות פסיכולוגיות, סוציולוגיות, מנטאליות והתנהגותיות האופייניות להן. מחקר איכותני כולל לרוב ראיונות עומק עם קבוצה של נחקרים, שבסופם מתגבש קוו מחשבה המציג את הנתונים שנאספו ומקשר אותם אל שאלת מחקר שהעלה הסטודנט. בדרך כלל, מדובר בנתונים שלא ניתן לבדוק אותם כמותית והם עולים מדיווחים ושאלות שהנבדק עונה עליהן, לכן חשוב להקפיד ולתעד את הראיונות ולהאזין להם מספר פעמים בתשומת לב. עניין חשוב נוסף הוא כי את הראיונות יש לערוך בתנאים דומים, על-מנת למזער את האפשרות כי תנאי הראיון ישפיעו על התשובות והתוצאות. לדוגמה: בדיקת הקשר בין מספר שנות הלימוד הסופי של הנחקר לבין תחושת סיפוק אישי. בעבודה מסוג זה צריך החוקר לראיין אנשים עם מספר מוגדר של שנות לימוד (למשל: פחות מ 9, 9, 12, 14 ואקדמאים) ולבנות שאלות אשר המענה עליהן ישקף את התחושה האישית של הנחקר.

עבודות סמינריוניות עם מחקר כמותי

בעבודות אלו הסטודנט עורך מחקר בעצמו, לפי כל כללי המחקר האקדמי הכוללים שימוש בקבוצת ביקורת, ניתוח סטטיסטי של הנתונים ועוד. בעבודות סמינריוניות עם מחקר אמפירי, מודדים ומוכיחים כיצד המשתנה הבלתי תלוי (המשמש לבדיקה) משפיע על המשתנה התלוי (אותו מעוניינים להסביר). למשל: כיצד משפיע הגובה של הנבדק על רמת האינטליגנציה שלו. הסטודנט יכול להעלות השערה כי יש/אין קשר בין הדברים, ובהתאם לתוצאות המחקר לאשש או להפריך את השערת המחקר שלו. עבודות סמינריוניות מסוג זה מתאימות בעיקר לעוסקים במדעים מדויקים: מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, רפואה ועוד.

עבודות סמינריוניות עיוניות

עבודות אלו מהוות למעשה סקירה וסיכום של חומרים קיימים, בתוספת ניתוח אישי של הסטודנט עצמו. בעבודות סמינריוניות עיוניות הדיון הוא תיאורטי בלבד ומתמקד בנושא ספציפי מתוך שטף האינפורמציה: תמה מסוימת, נקודת זמן היסטורית, ניתוח מושג מסוים וכדומה. בהעדר מחקר כמותי או איכותני, עיקר הדגש הוא על היכולת להצליב בין מקורות מידע לשם הדגשת נקודת מבט מסוימת.