עבודה אקדמית על גיל ההתבגרות

עבודה אקדמית על גיל ההתבגרות עוסקת בתקופת המעבר שבין הילדות לבין הבגרות. ניתן להגדיר את התחלתה מגיל 12, ואת סופה בגיל 18.

לרוב, ההגדרה למתבגרים תחול בגיל 15, כאשר הם לומדים בכיתה ט'. לרוב, בכיתות הללו, יעלו רוב הבעיות שגיל ההתבגרות טומן בחובם.

מבחינת האקדמיה, לרוב יילמד קורס מרתק, שנקרא הפסיכולוגיה של גיל הנעורים. בקורס מסוג זה בוחנים את התהליכים הנפשיים שאותם עוברים בני נוער בחייהם, בלימודיהם, ביחסים עם הוריהם וביחסים עם בני גילם.

מהי ההגדרה לגיל ההתבגרות?

ההגדרה לגיל ההתבגרות מסתמכת על הביולוגיה, המצביע על שינויים פיזיים שמבשרים על הפיכתו של הילד/ילדה לבוגר/בוגרת.

ההגדרה מסתמכת גם על פיתוח של שליטה עצמית על התנהגויות, מחשבות ורגשות, בנוסף לשינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים, שכולם מושפעים זה מזה.

מדוע זה כה מרתק? מכיוון שהיינו בעברנו בני נוער, וחווינו את שכל בני הנוער חווים, בהקשר של גיל ההתבגרות שלהם. מלבד זאת, כמורים וגם כמדריכים מוסמכים, אנחנו תמיד רוצים להעניק הצצה אינטימית למתרחש במרחבי הנפש שלהם. גם פסיכולוגים, שהוכשרו במיוחד לכך, עוסקים בכל התהליכים הללו שקשורים לבני נוער.

מקובל לחלק את תקופת ההתבגרות לשלושה תתי תקופות: גילאי 11 עד 13 (טרום התבגרות), גילאי 13 עד 16 (גילאי ההתבגרות) וגילאי 16 עד 18 (גילאי ההתבגרות המאוחרת).

אז כיצד זה בא לידי ביטוי? למשל, שמתם לב שבני נוער, בניגוד לילדים בבתי ספר יסודיים, לא ממהרים להראות את פניהם במצלמות הזום? וזאת מכיוון, שמדובר בעניין התדמית. בגילאים הללו, בני נוער יוצרים לעצמם תדמית, ויש להם רצון לקבל פידבקים מן הסביבה, על מנת לבנות את התדמית הזו. לרוב, זה ישתקף בדימויי גוף ובהשוואות פיזיות לבני נוער אחרים, בין אם אצל בנות ובין אם אצל בנים.

מלבד זאת, יש עוד נושאים רבים שקשורים לגיל ההתבגרות, כמו קליקות, חבורות, יחסים עם ההורים, בדלנות ועוד.

אם אתם סטודנטים שעוסקים בתחום, המאמר הזה בדיוק נכתב בשבילכם.

ולכל שאלה או מענה, מוזמנים תמיד ליצור עימנו קשר.

כיצד כותבים עבודה אקדמית על גיל ההתבגרות?

לפני שכותבים עבודה אקדמית על גיל ההתבגרות, ראשית כל יש לדעת כיצד כותבים עבודות אקדמיות באופן כללי.

יש לכתוב בפונט דויד (David) ורצוי שיהיה בגודל 12 (ניתן לשנות את הגודל אם יוצרים כותרות ראשיות וכותרות משנה). פונט קבוע פירושו אחידות, וגם סדר בכל העבודות שאתם כותבים.

יש לרווח שורות ב-1.5, וזה גם קשור לאחידות ולסדר. לאחר מכן, יש לכתוב בפסקאות, כדי ליצור רצף סדיר והגיוני של הנושא עליו אתם מדברים. כתיבה בפסקאות פירושה כתיבה מסודרת.

יש לכתוב בשפה מדעית, אקדמית וקולחת, שכן המרצה הולך לקרוא את העבודה שלכם ויכול להוריד לכם נקודות על שגיאות כתיב, וחבל. גם שגיאות תחביריות הן קריטיות, ולכן יש לשים לב לכך.

מה עוד צריך בשביל זה?

יש לבחור שאלת מחקר, שתתמקד בנושא שאתם בחרתם, והכי חשוב- שיהיה זה נושא שיעניין אתכם, ושיש לכם זיקה אליו.

כאשר סטודנט עוסק בנושא שקרוב ללבו- כך גם תעלה איכות העבודה. במקרה זה, מדובר בעבודת סמינריון, שמצריכה סקירת ספרות ובה כל המידע התיאורטי שקשור לאותו נושא שהסטודנט בחר.

ברגע שתהיה לכם שאלת מחקר מעניינת בנוסף לנושא, תרוצו בכיף עם העבודה, עד לסיומה.

דוגמא לשאלה בסגנון איכותני: האם גיל ההתבגרות משפיע לטובה או לרעה?

מידע נוסף ורלוונטי

להרחבה, כתבתנו מאמר בנושא תוכן עניינים בעבודה אקדמית – שנמצא כאן.

לכל מידע- צרו קשר!