לציטוט האקדמי יש מספר מטרות חשובות:
- לקיים יושר אינטלקטואלי- הימנעות מפלגיאט (העתקות), לקיחת קרדיט על עבודה שלא אני עשיתי.
- מתן קרדיט לאנשים ולמוסדות שעל בסיס עבודתם נבנה הטיעון בעבודה שלנו.
- לייחס את העבודה והרעיונות שקדמו לעבודתי למקורות הנכונים; לא רק כדי לתת קרדיט, אלא גם על מנת לאפשר לקורא לקבוע בעצמו, האם החומר שאני מפנה אליו תומך בטיעונים שלי ועד כמה. כך הקורא יכול גם להעריך את טיב המקורות שלי עצמם ולהעריך את העבודה שלי טוב יותר. כללי הציטוט עצמם הם חשובים במיוחד לסעיף זה. הם מאפשרים לכל אחד גישה נוחה, ללא טעויות, למקורות עליהם מבוססת העבודה.
הציטוט בעבודות אקדמיות הוא חשוב, כיוון שהוא חלק מהבסיס של העולם האקדמי ועקרונותיו- החיפוש אחר ידע.
השימוש בידע קודם, מה שכבר ידוע ומבוסס, כדי לצור ידע חדש. על כן יש לצטט מקורות ורעיונות קודמים באופן מדויק.
רעיונות הם ה'מטבע' של האקדמיה. כתוצאה מכך, אנשי האקדמיה מעוניינים לצבור את המטבע הזה.
הם מעוניינים בקבלת קרדיט על תרומתם ליצירת הידע. כשכותב מצטט רעיונות, הוא מכבד את אלו שחשבו עליהם. וכשהוא לא מצטט כהלכה, הוא מפר למעשה את זכויותיהם כבעלי הרעיון שהם חשבו עליו.
לבסוף, אנשי אקדמיה צריכים להיות מסוגלים לעקוב אחר 'שושלת היחסים' של הרעיונות.
שמירה על המקורות והדרך להגיע אליהם היא חשובה, כיוון שאקדמאים מעריכים את היכולת לעקוב אחר המסלול בו רעיונות התפתחו.
ציטוט כהלכה מאפשר לחוקר ולקורא לגלות מהו הפרסום בו רעיון עלה לראשונה.
זה הכרחי על מנת לחשוב על הרעיון ולבחון אותו באופן מדויק ומחמיר. זהו למעשה, אחד הבסיסים שהאקדמיה בנויה עליהם.
